<
Menu
ג'ז פולני גרסת הדפסה
מוסיקה פולנית

השורשים

לתנועת הג'ז בפולין יש מסורת ארוכה מאד, אם כי לא ניתן לקבוע תאריך מדויק של אירוע או אפילו שורה של עובדות אמנותיות אשר התחילו את התנועה הזו. לפני מלחמת העולם ה-2 לתזמורות שנגנו במועדוני ווארשה, קרקוב או פוזנאן היה ברפרטואר "ג'ז", כלומר, למשל, יצירות של ג'ורג' גרשווין או של מחברי מחזות זמר מתקופת סווינג של ברודוואי, אם נזכיר רק את ריצ'ארד רוג'רס ואת לורנץ הארט. יצירותיהן היו אז אופנתיות בכל אירופה, בדומה לסווינג. אחרי המלחמה התקופה הראשונית של קסם הג'ז דוכאה במהירות על ידי השלטונות הקומוניסטיים. לשלב הבא בהיסטוריה של הג'ז הפולני קראו תקופת הקאטאקומבות, כי ג'ז בוצע אז בצורה לא רשמית, במחתרת, בבתים פרטיים. רק תקופה של "ההפשרה" הפוליטית אחרי שנת 1955, שהביאה חופש גם בשטח האמנות, היא הפכה לתחילתה של התפתחות של תנועת הג'ז המקורית בפולין. אורגנו אז פסטיבלים של ג'ז בסופוט (בשנת 1956 ו-1957), שהתחילו את המסורת המאוחרת יותר של פסטיבל ווארשה JAZZ JAMBOREE , השייך כיום לאירועים מהותיקים ביותר מסוג זה באירופה.

נציבי הג'ז על גדות ויסלה

ג'ז שבוצע בפסטיבלים פולניים ראשוניים בשנות החמישים היה מוזיקה מאולתרת, הנשענת על סטנדרטים מוכרים, תוך שמירה על כל הכללים, אבל המעריצים הצעירים באו בעיקר מבין החובבים, מכאן בהשוואה למוזיקאים אמריקאים או אפילו אירופאים רמת ביצוע הג'ז בפולין הייתה יחסית נמוכה. בשנות החמישים קמו כמה להקות ג'ז, בין היתר "מלומני" (MELOMANI ) של י'זי "דודוש" מאטושקיביץ' (Jerzy “Dudus” Matuszkiewicz ), "סקסטט" של קשישטוף קומדה (Sekstet, Krzysztof Komeda), " JAZZ BELIVERS" של יאן פטאשינה וורובלבסקי (Jan Ptaszyna Wroblewski), או מבצעי ג'ז מסורתי – " STOMPERS NEW ORLEANS". בשנים 1956-1960 הופיעו והתפתחו כישרונות של מוזיקאים, אשר יוצרים ומופיעים עד היום, והם שהטביעו חוטם ברור על פעילות שורה של דורות של אנשי ג'ז פולניים. אלה הם :

יז'י "דודוש" מאטושקיביץ' (Jerzy “Dudus” Matuszkiewicz) (נולד ב-1928) – מלחין וסקסופוניסט, מקים להקות, בין היתר "אוהבי מוזיקה" (Melomani), "TRADITIONAL JAZZ MAKERS", "POLISH ALL STARS". בשנות השישים הוא עסק כמעט אך ורק בהלחנה, הוא כתב מוזיקה ליותר ממאתיים סרטים, הוא ממשיך להיות מוזיקאי פעיל הנוכח מעת לעת על במת הג'ז הפולנית.

קשישטוף קומדה טשצ'ינסקי 1931- 1969 Krzysztof Komeda– מלחין ופסנתרן. מייסד להקות SEKSTET, TRIO, KWINTET . מחבר מוזיקה למספר סרטים (בין היתר "להתראות מחר" של יאנוש מורגנסטרן (Janusz Morgenstern) "קוסמים חפים מפשע" של אנדז'יי ואיידה (Andrzej Wajda), "סכין במים" ו-"תינוקה של רוזמארי" של רומן פולאנסקי (Roman Polanski)). בשנת 1965 KWINTET KOMEDY הקליט אלבום "אסטיגמאטיק", אשר היום נחשב לתקליט הבולט ביותר בהיסטוריה של הג'ז הפולני. בלהקות של קשישטוף קומדה ניגנו, בין היתר: זביגנייב נאמיסלובסקי, מיכאל אורבאניאק, תומאש סטאנקו, יאן פטאשין ורובלבסקי, (Zbigniew Namyslowski, Michal Urbaniak, Tomasz Stanko, Jan Ptaszyn Wroblewski), כלומר מובילי הלהקות והזרמים הסגנוניים בג'ז הפולני. בשנים האחרונות אנו עדים לתחיית הקומפוזיציה של קומדה. ההבעה של קומדה נובעת במידה קטנה יותר מטיימינג של ג'ז טהור (מקצב האופייני אך ורק לסוג זה של מוזיקה), אשר בא במקום שירה לירית ויחס חופשי (משתנה) לזמן במהלך היצירות. זה מתייחס בעיקר לשלוש קומפוזיציות מתקליט "אסטיגמאטיק" KATTORNA, SVANTETIC, ASTIGMATIC. קשישטוף קומדה מקובל כיום כיוצר הפולני הבולט ביותר בסוג הזה של המוזיקה.

תומאש סטאנקו (Tomasz Stanko נולד ב-1942) – מלחין וחצוצרן. בשנות השישים חבר קווארטט "JAZZ DARING , "החמישייה של קשישטוף אמדה". הוא גם נהג להקים להקות משלו, ביניהן "KWINTET" (בין היתר עם הסקסופוניסט והכנר זביגנייב סאייפרט (Zbigniew Seifert), ועם הסקסופוניסט יאנוש מוניאק (Janusz Muniak). הוא נהג לקחת על עצמו משימות שונות החל מנגינת סולו, דרך רביעיות, חמישיות עד לקומפוזיציות תזמורתיות (למשל עבור "מחקר הג'ז של הרדיו הפולני"). הוא נמנה על הזרם free jazz , אם כי תמיד (במיוחד בתקופה האחרונה) נשמעים במוזיקה שלו סטנדרטים עולמיים כמו גם נושאים פולניים שנלקחו ממוזיקה של קשישטוף קומדה או מהשראת תיאטרונו של ויטקאצי. ביצירתו של תומאש סטאנקה, בעלי משמעות הם: צורה פתוחה של היצירה, דבר המאפשר מחזאות משתנה בהתאם לליהוק ולנסיבות, מופשטות הביטוי, דבר המשאיר שוליים רחבים לחופש הקליטה של נגינתו של סטאנקה (האמן הוא לעולם לא "מילולי" ולא "מובן מאליו" בעיצובו) כמו גם צלילו של כלי המזוהה בצורה מידית, צרוד, כלי בעל צליל מרגש מאד, שהוא לעיתים הד של הקול האנושי (צעקה, לחש). תומאש סטאנקו הוא כיום מוזיקאי ג'ז החי הבולט ביותר, אמן פולני הפעיל בצורה בלתי רגילה.

זביגנייב נאמיסלובסקי (Zbigniew Namyslowski) (נולד ב-1939) – מלחין וסקסופוניסט, גם חלילן, מנגן על צ'לו ועל טרומבון. בתחילה פעל בלהקות שבניהולם של מוזיקאים אחרים (בשנות החמישים: NEW ORLEANS STOMPERS, POLISH ALL STARS, MODERN COMBO, MODERN DIXIELANDERS. בשנים 1960-63 הוא ניגן בלהקה THE WRECKERS ). מאוחר יותר הוא התחיל להקים הרכבים משלו, לרוב רבעיות, וחמישיות. משנות השישים עד היום עברה דרך הלהקות שלו כמעט כל הצמרת של הג'ז הפולני, בין היתר ולודז'ימייז' גולקובסקי (פסנתר), מיכאל אורבניאק(סקסופון טנור), צ'סלאב ברטקובסקי (כלי הקשה), יאנוש סטפאנסקי (כלי הקשה), ולאדיסלאב סנדצקי (פסנתר), סלאבומיר קולפוביץ' (פסנתר), תומאש שוקאלסקי (סקסופון טנורי), קשישטוף שצ'ראנסקי (בס חשמלי) (Krzysztof Scieranski, Tomasz Szukalski, Slawomir Kulpowicz, Wladyslaw Sandecki, Janusz Stefanski, Czeslaw Bartkowski, Michal Urbaniak, Wlodzimierz Gulgowski ). זביגנייב נאמיסלובסקי הפך למורה בולט ביותר של מוזיקאים צעירים. בתחום ההלחנה נאמיסלובסקי יצר שפה משלו, שפה קלה לזיהוי ולא ניתנת לחיקוי. אולם התקשורתיות שהייתה מושגת במהלך הקונצרטים דרשה עבודה ענקית בחזרות, שפה הרמונית של נאמיסלובסקי יוצרת אתגר לא קטן עבור המוזיקאים, אתגר שחורג את גבולות ההבנה השגרתית של ג'ז. תקליטיו החשובים יותר של זביגנייב נאמיסלובסקי: "לולה" (1964), "בציר ענבים" (1973), "Kujaviak Goes Funky" (1975), "זביגנייב נאמיסלובסקי " (1977), "Jasmin Lady" (1978), "Future Talk" (1979), "Air Condition" (1981), "Without A Talk" (1991), "Cy to blues, cy nie blues" (1977), "Dances" (1997), "Mozart Goes Jazz" (1999).

הנריק מאייבסקי (Henryk Majewski) (נולד ב-1936) – חצוצרן ומלחין. אחד המלכים הבלתי מעורערים של הג'ז הפולני בזרם שלו המסורתי, זרם הדיקסילאנד. הוא שיתף פעולה עם NEW ORLEANS STOMPERS, ב-1965 הוא הקים את OLD TIMERS, להקת הג'ז המסורתי הקיימת תקופת זמן ארוכה ביותר, וקרוב לודאי, הבולטת ביותר, בפולין. בשנים 1967-1969 OLD TIMERS סייר רבות באירופה, כשהוא, בין היתר, מלווה סולנים בעלי שם בינלאומי, כגון אלברט ניקולאס, סאנדי בראון או וויילד ביל דאוויסון. הנריק מאייבסקי מנהל מזה שנים מספר פרויקטים במקביל. הוא היה שותף ביצירת "BIG BAND STODOLA " (1968-73), בעל הרעיון ומקים של "סופרבאנד" (כך הוא מכונה) SWING SESSION, אין ספור הרכבים קאמריים (זוגות, שלישיות), שהוקמו לצורך הקלטה או לצורך קונצרט מסוימים. הוא גם פעיל בלתי נלאה בשטח ההוראה והג'ז. תקליטיו החשובים יותר: "New Orleans Stompers" (1964), "Old Timers With Sandy Brown" (1968), “Let’s Swing Again” (1971, עם BIG BAND STODOLA), “Tribute To Armstrong" (1972), "Swing Session", "Old Timers" (1981).

מיכאל אורבניאק (נולד 1946) – מנגן על סקסופון טנורי וכינור, מלחין. שיתף פעולה עם "JAZZ ROCKERS" (1961), THE WRECKERS (1961, סיור בארה"ב והופעה ב-NEWPORT JAZZ FESTIVAL), עם "חמישיית קשישטוף קומדה" (1962-1964). מ-1969 מנהל להקות משלו: "קבוצה של מיכאל אורבניאק" (1969-1972), "MICHAL URBANIAK CONSTELLATION" (1973), "THE MICHAL URBANIAK FUSION" (1975-1980), ואחרים. הוא כנראה מוזיקאי הג'ז הפולני הידוע ביותר בעולם. הקריירה שלו בארה"ב החלה בשנת 1973 בתקליטים שהוצאו לאור על ידי "קולומביה" ומתקיימת תוך מזל משתנה עד היום, לשיאה היא מגיעה בתחילת שנות התשעים כאשר שמו של המוזיקאי הוזכר פעמים רבות בקטגוריות שונות של סקרי המבקרים השנתיים של ירחון בעל יוקרה – "Down Beat ". מיכאל אורבניאק מנסה לחבר בקומפוזיציות שלו טרנדים חדשים ביותר של הג'ז העולמי עם אלמנטים בעלי סגנון אישי. הוא מחבר צליל מקורי , קל לזיהוי של הכלי שלו, עם מוסכמות מחייבות. מכאן בהקלטותיו מ"התקופה האמריקאית" שלו ככלל משתתפים מוזיקאים המיצגים זרם , funk, soul-juzz, fusion או rap. בחפשו כישרונות צעירים בחברה ניו-יורקית, אורבניאק פרסם מוזיקאים צעירים רבים, בין היתר את Kenny Kirkland, Marcus Miller ואת John Abercrombie. בלי קשר לפעילותו האישית, אורבניאק שיתף פעולה עם אישים מפורסמים כ-George Benson, Joe Zawinul, Stephanne Grappelly או Miles Davis. תקליטים חשובים : (1970) "Paratyphus B" , (1973) "”Super Constellation, (1974) "Fusion", (1974) "Atma" , (1979) "Future Talk", (1984) "Take Good Care Of My Heart", (1989) "Songs For Poland", (1991) "Live in New York", (1992) "Manhattan Man", (1995) "Urbanator", (1998) "Urbanax".

אדם מאקוביץ' (נולד ב-1940 Adam Makowicz) – מלחין, פסנתרן. ניגן עם הלהקה (1962) JAZZ DARINGS, עם "החמישייה של אנדז'יי קורילביץ'" (1963-1973), עם הלהקה של זבינייב נאמיסלוביץ' ב-1974, עם קבוצה של מיכאל אורבאניאק ועם השלישייה של תומאש סטאנקה. מ-1975 הוא מופיע בעיקר בהופעות יחיד. הוא פסנתרן וירטואוז, בעל סגנון משלו הן בהלחנה והן בעיבודים לפסנתר. הסגנון הזה הוא קונגלומרט של מסורות אמריקאיות שמוצאם מ-Tatum ומ-George Gershwin , כמו כן ממרכיבים של מוזיקה אירופאית המתקשרים למסורת רומנטית. כתריסר השנים האחרונות, מקוביץ' הקדיש לעיבודים משלו לסטנדרטים קלאסיים, בין היתר Jerom Kern , Berlin Irving, Cole Porter, ו-George Gershwin. הרסיטלים שלו במידה רבה מכוונים כלפי קהל של פילהרמוניה, הפסנתרן עצמו ממקם עכשיו את המוזיקה שלו קרוב יותר לקלאסיקה מאשר לג'ז. בזרם הזה נמצאות גם קומפוזיציות שלו הכתובות לפסנתר וללהקות קאמריות קטנות. תקליטים חשובים : "Newborn Light " (1972, עם אורשולה דודז'יאק), "Unit" (1975, עם תומאש סטאנקו), "Winter Flowers" (1977), "Adam" (1978), "The Name Is Makowicz" (1988), "Makowicz Plays Gershwin" (1993), "Tribute to Art Tatum" (1997).

יאן פטאשין ורובלבסקי (נולד ב-1936Jan Ptaszyn Wroblewski) – מלחין ומפיק, מנגן בסקסופון טנורי. הופיע לראשונה בשנת 1956 ב-"סקסטט של קשישטוף קומדה", לאחר מכן ניגן ב-"INTERNATIONAL NEWPORT JAZZ BAND " (ארה"ב, 1958), "JAZZ BELIVERS" (1958-1959), "החמישייה של אנדז'יי קורילביץ'" (1960-1961). הרכבים חשובים משלו : "POLISH JAZZ QUARTET" (1963-1966), "MAINSTREAM" (1973-1977), "רביעית פטאשין ורובלבסקי" ( 1978-1984), "MADE IN POLAND" (משנת 1992). בשנים 1968-1978 הוא היה מנכ"ל של "אולפן הג'ז של רדיו פולין". הוא אחד המובילים על במת הג'ז הפולני, יוצרם של פרויקטים רבים בלתי שגרתיים, איש האנימציה ומפיץ הג'ז בפולין. בקומפוזיציות שלו הוא מתקשר לזרם המרכזי של הג'ז העולמי – straight ahead jazz, mainstream – אם כי ביצירות בעלות יריעה רחבה יותר "הגרסה הוארשאית", "MAESTOSO COMBINATO", "סיפורי ילדים לתזמורת" הוא מציג סגנון הממשיך את הניסיון של מה שנקרא "הזרם השלישי (Third Stream ( . הוא מפיק בולט ביותר, מומחה לכתיבת פרטיטורות להרכבי bigband גדולים, או מעורבים, באנד-סימפוני. תקליטים חשובים: (1958 ) "”JAZZ BELIEVERS, “Jazz Outsiders” (1961(, "Polish Jazz Quartet", " אולפן הג'ז של רדיו פולין" (1969), "Mainstream " (1977), "New Presentation" (1983), "Made In Poland" (1993).

סגנון הג'ז הפולני

בפולין, בדומה למדינות אחרות בעלות במת ג'ז יציבה, מתקיימים סגנונות שונים של ג'ז. במידה מסוימת של פשטנות אפשר לבודד שלושה זרמים עיקריים: ג'ז מסורתי, ג'ז מודרני וג'ז מתקדם.

את הג'ז המסורתי בפולין שלפני המלחמה ביצעו תזמורות הסווינג, בין היתר של קאזימייז' טורביץ', של יז'י פטרסבורג, של זיגמונט קאראסינסקי, של הנריק גולד, של אדה רוזנר (Ade Rozner, Henryk Gold, Zygmunt Karasinski, Jerzy Petersburg, Karzimierz Turewicz ). להקות מסורתיות בצורה ממשית, כלומר אלה המחכות במודע את סגנון ה-dixieland, התחילו לקום בפולין רק אחרי מלחמת העולם ה-2. להקה "MELOMANI" , שהוקמה בשנות החמישים על ידי יז'י "דודוש" מאטושקייביץ', הופיעה בשתי גרסאות: מסורתית ומודרנית. אולם dixieland כמו שצריך בצעו בפולין רק הרכבים כגון NEW ORLEANS STOMPERS (מ-1957), זיגמונט ויחארי (מ-1954) (Zygmunt Wichary), MODERN DIXIELANDERS (מ-1956), לאחר מכן JAZZ BAND BALL מ-1964, OLD TIMERS (מ-1965), RAGTIME JAZZ BAND (מ-1966), HIGH SOCIETY (מ-1969), OLD METROPOLITAN BAND (מ-1970). Dixieland , שתקופת הזוהר שלו בפולין הייתה בשנות השישים והשבעים, כיום תופס מקום שולי על במת הג'ז. אולם המצב יכול להשתנות, כיוון שנעשים ניסיונות להחיות יוזמות הקשורות לזרם המסורתי של הג'ז. פסטיבל הג'ז המסורתי באילאבה מושך כל שנה חוג המתרחב והולך של מאזינים וצופים. בפסטיבל זה מוענק פרס "זלוטה טארקה" (Zlota Tarka).

מוזיקאים בולטים ביותר של זרם הג'ז בפולין הם: הנריק מאייבסקי (חצוצרה), וייסלאב אייסמונט (חצוצרה), בוהדאן סטיצ'ינסקי (קורנית), ולאדיסלאב דוברובולסקי (חצוצרה), יוליאן קוז'אבה (חצוצרה), יאן קודיק (חצוצרה), מייצ'יסלאב מאזור (פסנתר), זיגמונט ויחארי (פסנתר), יאן בובה (פסנתר), זביגנייב זאבייגלינסקי (קלרנית), וויצ'ך קאמינסקי (פסנתר), אנדז'יי יאגודז'ינסקי (פסנתר), טדיאוש פדורובסקי (כלי הקשה), יאנוש קוזלובסקי (קונטרבס) (Janusz Kozlowski, Tadeusz Fedorowski, Andrzej Jagodzinski, Wojciech Kaminski, Zbigniew Zabieglinski, Jan Boba, Zygmunt Wichary, Mieczyslaw Mazur, Jan Kudyk, Julian Kurzawa, Wladyslaw Dobrowolski, Bohdan Styczynski, Wieslaw Eyssmont, Henryk Majewski). לפי הדירוג החדש ביותר של כתב העת "Jazz Forum", בקטגוריה "להקה מסורתית", למקומות ראשיים הגיעו ארבעה הרכבים: JAZZ BAND BALL ORCHESTRA, SAMI SWOI, PROWIZORKA JAZZ BAND, VISTULA RIVER BRASS BAND,, נוסף לכך ותיקי הזרם: OLD TIMERS ו-OLD METROPOLITAN BAND .

ג'ז מודרני (straight ahead jazz , ג'ז של הזרם המרכזי) בצורתו הזכה מהווה בסיס ליצירתו של כל מוזיקאי ג'ז. סטנדרד, בלוז, אלתור, כללים רשמיים והרמוניים נשמרים על ידי אנשי הג'ז בלי קשר לסגנון המועדף על ידם.

זוהי רמת ההבנה, במיוחד כאשר הדבר מגיע למפגשי jam sessions בהרכבים בינלאומיים. מסורת הג'ז הפולני המודרני צומחת מתוך התייחסות ישירה לקלאסיקה האמריקאית. בשנות החמישים והשישים מוזיקאים פולנים הביטו לעבר ההקלטות של צ'ארלי פארקר ודיזי גילזבי, החמישיות של hardbop (THE JAZZ MESSENGERS ו-Julian Cannonball), וגם לעבר ההקלטות של להקות Miles Davis ו-John Coltrane. קשה שלא להעריך גם את ההשפעה של פינת השידור של Willis Conover , ששודרה מעל גלי האתר של "קול אמריקה", על התפתחות הג'ז בפולין. המפרסמים הראשיים של הג'ז המודרני בשנות החמישים היו: אנדז'יי טשאסקובסקי, יאן פטאשין ורובלבסקי, אנדז'יי קורילביץ', יז'י מיליאן, והיום – מיכאל אורבניאק, זביגנייב נאמיסלובסקי, וויצ'ייך קארולאק, וולודז'מייז' נאהורני(Andrzej Trzaskowski, Andrzej Kurylewicz, Wlodzimierz Nahorny). עוד בשנות החמישים והשישים, כאשר בפולין היה מספר יחסית מועט של מוזיקאים בתחום הג'ז (היו חסרים במיוחד נגני כלי הקשה וקונטרבס שיוצרים תחומים קצביים, שהם הרי מהווים את הבסיס לכל הרכבי ג'ז), מוזיקאים מסוימים הופיעו באותו הזמן במספר להקות, לפעמים נבדלות זו מזו בצורה קיצונית בסגנון ביצוע המוזיקה. נגני כלי ההקשה אנדז'יי דומברובסקי, צ'סלאב בארטקובסקי, יאנוש סטפאנסקי או טדיאוש פדורובסקי היו נחטפים על ידי מנהלי קבוצות ידועים ובזמן פסטיבלי ג'ז הם היו מופיעים במספר להקות (Andrzej Dabrowski, Czeslaw Bartkowski, Janusz Stefanski, Tadeusz Fedorowski). דבר דומה היה עם אנשי קונטרבס: רומן דילונגה, יאנוש קוזלובסקי, פאבל יאז'מבסקי, ברוניסלאב סוחנק, ויאצק בדנארק (Roman Dylaga, Janusz Kozlowski, Pawel Jarzebski, Bronislaw Suchanek, Jacek Bednarek). כיום, קבוצה יחסית גדולה של יוצרים בולטים מסמנת את הזרם המרכזי של הג'ז בפולין, זרם של הג'ז המודרני, ולקבוצה זו אפשר לשייך היום להקות כמו: TOMASZ STANKO QUARTET, TOMASZ STANKOSEXTET, KWINTET PIOTRA WOJTASIKA, KWINTET ZBIGNIEWA NAMYSLOWSKIEGO, HIGH BRED JAZZ TRIO, WLODZIMIERZ PAWLIK TRIO, SIMPLE ACOUSTIC TRIO, ZESPOL HENRYKA MISKIEWICZA, להקות של יארוסלאב שמייטאנה, להקות של יאנוש מוניאק (Jaroslaw Smietana, Janusz Muniak).

קבוצה נפרדת, אם כי עדיין בזרם של הג'ז המודרני, יוצרים מוזיקאים העוסקים במה שנקרא ג'ז חשמלי או jazz fusion, אשר תחילתו הייתה בתקליטיו האמריקאים הראשונים של מיכאל אורבניאק. קבוצה זו בג'ז הפולני מיוצגת על ידי להקות, כגון: WALK AWAY, STRING CONNECTION, או TRIBUTE TO MILES ORCHESTRA.

מבין המוזיקאים העוסקים בסוג הזה של הג'ז, תומאש סטאנקו הוא כנראה המוזיקאי הפולני היחיד שחדר לבמה אירופאית ועולמית עם חזון משלו של הסוג הזה. נוסף לכך זרם אוונגרדי בג'ז הפולני מיוצג על ידי: אנדז'יי פשיביילסקי (חצוצרה), הלמוט נאטולסקי (קונטרבס), מיכאל זדוניאק (כלי הקשה), ולאדיסלאב יאגלו (כלי הקשה), וויציך קוניקייביץ' (הלחנה, קלידים), אנדז'יי ביז'אן (פסנתר), יאן פרידריק דוברובולסקי (פסנתר), מריאנה ורובלבסקה (שירה), צ'סלאב גלאדקובסקי (בס), קשישטוף זגראיה (חליל), ולודז'ימייז' קיניורסקי (סקסופונים), אלכסנדר קורצקי (סקסופונים) ( Aleksander Korecki, Wlodzimierz Kiniorski, Krzysztof Zgraja, Czeslaw Gladkowski, Marianna Wroblewska, Jan Fryderyk Dobrowolski, Andrzej Biezan, Wojciech Konikiewicz, Wladyslaw Jagiello, Michal Zduniak, Helmut Nadolski, Andrzej Przybielski ).

הבמה המודרנית של yass

פרק חדש לחלוטין במוזיקת הג'ז הפולנית פתחה קבוצה "אהבה" (MILOSC), שקמה באפריל 1988 ב-"שלושת הערים" (שלוש מערי החוף: גדנסק, גדיניה, סופוט – המתרגם). מנהיגה של הקבוצה הוא רישארד טימון טימאנסקי (גיטרה) (Ryszard Tymon Tymanski ), אשר יחד עם מוזיקאים צעירים אחרים חולק על, מה שנקרא, הזרם הקלאסי של הג'ז הפולני. את המוזיקה שלה הלהקה הגדירה בשם yass, בכך היא חוברת למקורות קדומים של מוזיקת הג'ז. Yassהוא קונגלומרט של הגל החדש, של free jazz, של רוק מודרני, של תיאטרון אינסטרומנטאלי סוריאליסטי ושל שירה. Yass מקומי מטיל ספק בג'ז הנהוג עד עכשיו בפולין, במיוחד בערכו היצירתי. בלהקה "אהבה" בתחילת שנות התשעים הופיע בין היתר, פסנתרן מצטיין בכישרונו, לשק מוז'דז'ר (Leszek Mozdzer ), וגם סקסופוניסטים מאציי סיקאלה ומיקולאי טשאסקה (Maciej Sikala, Mikolaj Trzaska ). הקבוצה "אהבה" היא שהתחילה בתסיסה יצירתית, היא ריכזה סביבה חוג מאמינים, היא הביאה ליצירת זרם חדש בג'ז הפולני, זרם אשר מאגד היום לפחות תריסר מוזיקאים, היא בעלת חברת תקליטים (Biodro Records), יש לה פסטיבל ("מוזיקה של המוח") ומספר מועדונים עם "המוח" שבבידגושץ' בראש.

קבוצות מובילות של זרם ה-yass : "אהבה" (תקליטים: "אהבה", ריקוד הדרקון", "Asthmatic", "On Life And Death", "Not Two" – עם החצוצרן האמריקאי המפורסם של זרם האוונגרד, לסטר בואווי), "תרנגולות" (תקליט: "P.O.L.O.V.I.R.U.S."), "שאון" (תקליט: "קונצרט במוח"), "DUET TRZASKA-SWIETLICKI" (תקליט: "סבל ומנוחה"), ARYTHMIC PERFECTION ("Out To Lunch", "שיחות עם תליין"), TRYTONY (תקליט: "קווים למתמטיקה זכאית"), MAESTRO TRYTONY (תקליט: "Enoptronia"), DIFFUSION ENSEMBLE (תקליט: "Azure Excess"), "גוייות", "טייס כחול".

מוזיקאים מובילים של זרם ה-yass : רישארד טימון טימאנסקי (גיטרה), מיקולאיי טשאסקה (סקסופונים), מאזול (קלרינט), תומאש גביצ'ינסקי (גיטרה), יאצק אולטר (כלי הקשה), לשק מוז'דז'ר(פסנתר) מאצ'יי סיקאלה (סקסופונים) (Maciej Skala, Leszek Mozdzer, Jacek Olter, Tomasz Gwicinski, Mazzol, Mikolaj Trzaska, Ryszard Tymon Tymanski).

עיבוד לג'ז של המוזיקה של פרידריק שופן

מכל זרמי הסגנונות ששלטו בג'ז הפולני בעבר וממשיכים לשלוט בו בהווה, המקורי ביותר, העממי מבית, שאין דומה לו בסדר הגודל הזה בחו"ל, הוא ללא ספק "הזרם של שופן", כלומר עיבוד לג'ז של המוזיקה של פרידריק שופן. אמנם כבר בשנות השבעים קבוצה ווקלית NOVI SINGERS הציגה עיבוד לג'ז של יצירות שופן ("Novi Sing Chopin", 1971. "Chopin Up To Date ", 1975), אבל הן היו מעובדות בצורה מזערית, על בסיס של תעתיק. רק בשנת 1994, ביוזמת חברת תקליטים Polonia Records הגיעו להקלטת האלבום המשולש הראשון של הפסנתרן אנדז'יי יאגודזינסקי "שופן" (Andrzej Jagodzinski). זאת הייתה התחלה של שורת פעולות אמנותיות של תריסר מוזיקאים (בהם גם ווקאליסטים), אשר הפכו עם הזמן לתופעה רחבה יותר. אמנם הדעות הן חלוקות, האם עיבוד יצירות מושלמות ומעולות של שופן מוביל להידלדלות המקור, או אולי בכל זאת הענקת סטנדרטים של ג'ז ליצירותיו של שופן גורמת לכך שהן פותחות בחיים חדשים לחלוטין. ללא ספק העיבוד בסגנון הג'ז מאפשר למוזיקה של שופן להגיע בצורה עקיפה לקהל חדש. ונוסף לכך אימפרוביזציה "על נושא שופן" עולה בקנה אחד עם תהליך יצירתי של המלחין, שופן הרי היה אלוף האימפרוביזציה. אם כי ישנם קולות ביקורת חזקים נגד רעיון ה-"עיבוד מחדש" בסגנון הג'ז של מוזיקה של שופן, קולות המדגישים שהרומנטיזם הוא תופעה מרוחקת מדי בכדי שסינתזה של מוזיקה של אז ושל היום יכולה הייתה לקבל את ההצדקה ההיסטורית שלה. מאשימים גם את אנשי הג'ז המעבדים את המוזיקה של שופן, בכוונות מסחריות ולא אמנותיות, ונוסף לכך בחוסר טעם מוזיקלי. הויכוח נמשך. אולם לא ניתן כבר להפוך את מהלך האירועים – נוצרים יותר ויותר תקליטים עם עיבודי ג'ז למוזיקה של שופן. יתר על כן, הצרכנים העיקריים של העיבודים האלה הם אוהבי מוזיקה קלאסית, וקונצרטים דרך קבע מתקיימים בפילהרמוניות או בפסטיבלים של מוזיקה רצינית. את הזרם של שופן בג'ז הפולני מיצגים בעיקר אנדז'יי יאגודז'ינסקי, לשק מוז'דז'ר, וולודז'ימייז' נאהורני. אנדז'יי יאגודז'ינסקי משנת 1994 עסוק בעיקר במיזמים מבית מדרשו של שופן. הוא יוצר עיבודי ג'ז לאטיודות של שופן, למאזורקות, לפולונזים, לואלסים, לנוקטורנות ולפרלודיום. שלישית יאגודז'ינסקי - אנדז'יי יאגודז'ינסקי (פסנתר), צ'סלאב בארטקובסקי (כלי הקשה), אדם צגלסקי (קונטרבס) (Adam Cegielski) – ניגנו קונצרטים בשנת 1999 בין היתר בגרמניה, באוסטריה, בארה"ב, בקנדה, בישראל, במקסיקו, בצרפת, בצ'כיה, בעיקר לקהל של פילהרמוניה, כשהם מציגים תוכנית שופן ממספר תקליטים. תיקיית שופן של יאגודז'ינסקי: "שופן" (1994), "Chopin – Live at the National Philharmonic " (1997), "Once More Chopin", "Metamorphoses" (1999). לשק מוז'דז'ר מתייחס לנושאי שופן כמרכיב אחד מתוך רבים של הקומפוזיציה. הם פועלים באימפרוביזציות שלו לצד סאלסה, בלוז, או רגטיים. לפעמים מוז'דז'ר, כשהוא הולך אחרי אבטיפוס של שופן, מחזק את האקלים שלו, מוסיף דגשים מודרניים (קצב, הרמוניה), אבל שומר על תכונות משמעותיות ביותר של המקור. תקליטיית שופן של מוז'דז'ר: "Chopin impresje" (1994), "Impressions On Chopin" (1999). ולודז'ימייז' נאהורני לוקח על עצמו את הניסיון של סינתזה של מוזיקה קלאסית וג'ז. הוא הקליט גרסת ג'ז ליצירתו של קארול שימאנובסקי, "מיתוסים". תוכנית חדשה שלו, הרשומה על התקליט "פנטזיה פולנית" (1999), נשענת על "פנטזיות על נושאי שירים פולניים אופ. 13 ", היא מכילה גם עיבודים למספר פרלודיום של שופן.

לשלושת השמות האלה של היוצרים העוסקים בעיבודי ג'ז למוזיקה של שופן, יש להוסיף גם את אדם מאקוביץ', אשר מייצג עיבודים משלו לפרלודיום (רשום על התקליט); קשישטוף הרדז'ין, שאלבומו "שופן" בנוי בסגנון אמנות hardbop, והוא מנצל לצורך הסגנון הזה צליל טיפוסי של חמישיית ג'ז; לשק קולאקובסקי, (מחברם של עיבודי ג'ז ליצירות שונות של שופן לפסנתר ולכלי מיתר; זביגנייב נאמיסלובסקי, אשר לצד פרויקט מוצארט ("חמישיית חלילים DUR-A" בעיבוד ללהקת ג'ז, חמישיית כלי מיתר וחליל) מכין את נוסחיו ליצירות שופן; וווקאליסטים בסדר גודל של לורה שאפראן (אלבום "רק שופן", 1994), אווה בם, אורשולה דודז'יאק, מארק באלאטה, דורוטה מישקייביץ'. (Adam Makowicz, Krzysztof Herdzin, Leszek Kulakowski, Lora Szafran, Ewa Bem, Urszula Dudziak, Marek Balata, Dorota Miskiewicz ).

נראה שהזרם בסגנון שופן בג'ז הפולני הוא תופעה מיוחדת גם בקנה מידה בינלאומי.

_____________________
http://www.culture.pl

 

 

 
 

.