<
Menu
החזרה למקורות - הכי מעוררת השראה גרסת הדפסה
מוסיקה פולנית

הבימה של מוסיקת הפולק היא ללא ספק אחת התופעות הגדולות ביותר בשוק המוסיקה הפולני. למרות שמדובר בתופעה מקורית מאד, מאזינים רבים וחלק גדול מהתקשורת אינם מעריכים אותה ואינם מבחינים בה. חוסר עניין זה גורם לכך שחלק משמעותי מההישגים של יוצרי מוסיקת הפולק הפולנית מגיע רק לידיעת החוג המצומצם של אוהדיה. עיתונאים נזכרים בדרך כלל בבימת הפולק רק כאשר קורים אירועים יוצאי דופן – כאשר אמני רוק ידועים עוסקים במוסיקה המסורתית (כמו גז'יגוז' צ'חובסקי בפרויקט מרענן מאד מלפני מספר שנים "גז'יגוז' מצ'כוב" או וויצ'ך ואגלבסקי כיום עם להקת "Voo-Voo"). ההתעניינות מתעוררת גם כאשר אמנים פולנים זוכים בהצלחות מרשימות בחו"ל. רק אז עיתונאים רבים (ובעקבותיהם הקהל) מגלים מודעות לתופעת הפולק. כך היה כאשר במחצית שנות ה-90 הלהקה Trebunie-Tutki קצרה הצלחות רבות (בין היתר הודות לשיתוף הפעולה שלהם עם ה-Twinkle Brothers), אחרי-כן, כשעיבודים של מוסיקת כליזמרים בביצוע הלהקות Kroke ו-Cracow Klezmer Band קצרו תשואות בארה"ב ובגרמניה, ולבסוף, כאשר Kapela Ze Wsi Warszawa ("להקת הכפר ורשה"), שהיא אחד הגילויים הגדולים ביותר על בימת המוסיקה הפולנית בשנים האחרונות, עוררה הדים עולמיים. Trebunie Tutki, Orkiestra św. Mikołaja ("התזמורת של סנטה קלאוס") ויואנה סלבינסקה, עדיין מחפשים ועורכים ניסויים מוסיקליים, והתקליטים החדשים שלהם, שהופקו בשנת 2007, מוכיחים את הרמה הגבוהה שלהם. המוסיקה הדינמית של להקת Psio Crew מושכת המונים בערים רבות בפולין, שרוצים בשעשוע טוב. לעומת זאת Lautari המתוחכמת גוררת התלהבות בקרב המעריצים של מוסיקה מאולתרת. אלו רק דוגמאות עד כמה מגוונת היום המוסיקה של הלהקות המזוהות עם מוסיקת פולק פולנית עכשווית.

אולם בימת הפולק הפולנית עשירה הרבה יותר. מה שחשוב הוא, שכיום חלק משמעותי בסביבת אנשי הפולק מתבסס על המורשת הלאומית ומפתח דו-שיח מרתק עם המסורת של עצמם. התוצאות הן שונות, גם במובן הסגנוני, וניתן לראות מגוון רחב ביותר של פעולות: החל בנסיונות לחקות באופן נאמן את המקורות הכפריים, דרך מוסיקה מודרנית עצמאית או שילוב מוטיבים מתרבויות אחרות, ועד לחיבור עם אלמנטים של רוק, ג'אז או אמצעי נגינה אלקטרוניים חדישים.

איך זה התחיל?
הבימה של מוסיקת הפולק התחילה להתפתח בפולין באופן ממשי בסוף שנות ה-80 ובעשור הנוכחי היא מציגה כבר מספר פרויקטים בשלים, שאפתניים וסגורים. כדאי להקדיש מספר מילים ל"הסטוריה". הנציגה הראשונה של דרך המחשבה ה"פולקית" (מוסיקה שמתבססת על מוסיקה מקורית, מסורתית, אך עם עיבוד עצמי), החלוצה האגדית ממש של כל הזרם הייתה להקת "Osjan", שהוקמה כבר בשנות ה-70. היא הציגה רעיון משלה לעיצוב יצירות ספוגות במוסיקה מסורתית של המזרח. קצת יותר מאוחר נוסדה להקת Atman שעסקה בסוג דומה של מוסיקה. נקודת המפנה התרחשה במחצית שנות ה-80, עם הופעתה של Kwartet Jorgi ("רביעיית יורגי"). המוסיקה של להקה זו הייתה דומה במובן האסתטי למסלול שהותווה על ידי Osjan, אך היא סיפקה השראה חדשה לדור הבא של המוסיקאים והמאזינים. מחציתו של תקליט הביכורים שלה כלל עיבודים עצמיים של נושאים סקוטיים, אירים ואנגליים ומחציתו השנייה כללה יצירות הקשורות ישירות למסורת של אירופה המזרחית והמרכזית: שירים של למקויים (Lemkos – קבוצה אתנית סלאבית, קרובה לאוקראינים, שחייתה בהרי הקרפטים) ואוקראינים, ריקודים רומניים וריקודי עם פולניים ("אוברק") מאזור לוביץ'. ההישגים האמנותיים של הלהקה שייכים למפעלי המוסיקה החשובים ביותר בפולין בשני העשורים האחרונים. את הדיסקוגרפיה של Kwartet Jorgi משלימים תקליטים לא רבים, אך בעלי ערך רב, שהפכו לקנון של מוסיקת הפולק. הלהקה מופיעה עד היום בקונצרטים מעולים.

לפני שהדורות הבאים התגברו על ההססנות או אפילו ביישנות ונפתחו לעיסוק המרענן במסורת הקרובה ביותר, עברנו עוד שני גלים של השראה ממוסיקה של תרבויות אחרות. הגל הראשון, משמעותי אבל קצר מאד, כלל יצירות של מוסיקאים שהתלהבו ממוסיקת האנדים. הנציגים הבולטים של זרם זה הם: Varsovia Manta ו-Sierra Manta. הגל השני, שנולד בסוף שנות ה-80, נוצר על ידי מוסיקאים שקיבלו השראה מהמסורת הקלטית (שעדיין נוכחת במוסיקה הפולנית). לפני שנים הנציגים העיקריים שלהם היו: נציג של הקונבנציה הפופוליסטית, ה"פאבית": Carrantuohill ונציג הקונבנציה האמנותית יותר: Open Folk.

מריה פומיאנובסקה, עוד דמות משמעותית בהיסטוריה של הפולק הפולני, בחרה בדרך אחרת. עוד בשנות ה-80 היא הייתה שותפה ללהקה Raga Sangit, שהתבססה באופן פתוח ומסוגנן מאד על המוסיקה ההודית. מספר שנים מאוחר יותר, היא ניהלה את להקת Zespół Polski ("הלהקה הפולנית") שמופיעה עדיין בקונצרטים, בהרכבים אלו ואחרים. כבר התקליט הראשון של הלהקה, שכלל יצירות של פרדריק שופן המבוססות על מוסיקה עממית, הפך לאירוע. אחריו פומיינובסקה שילבה בדרך מעולה שתי אהבות שלה: מוסיקה עממית פולנית והמסורת של המזרח. עד היום היא מופיעה בקונצרטים, למרות שהיא מקליטה תקליטים לעתים רחוקות.

עוד לפני הופעת הביכורים של "הלהקה הפולנית", אנשי הפולק הפולניים החלו להתרגל בעצמם ולחשוף למאזינים נושאים קרובים יותר מבחינה גיאוגרפית, הסטורית, רגשית ותרבותית. בעיקר יש להדגיש כאן את תפקידה של "תזמורת סנטה קלאוס" – להקה שנוסדה בלובלין בשנת 1988. הקימו אותה אנשים צעירים שהוקסמו מהאווירה של הרי ביישצ'אדי והרי הבסקיד הנמוכים, שמצאו את ייעודם במסעות הרים ונגינה ספונטנית והתלהבו מהמוסיקה של הלמקויים. כיום ניתן למצוא ברפרטואר של התזמורת יצירות של הלמקויים והבויקויים (Boikos – עוד קבוצה אתנית סלאבית, קרובה לאוקראינים, שחייתה בהרי הקרפטים) וכן יצירות פולניות מסורתיות. הדיסקוגרפיה העשירה שלהם כוללת מספר הפקות מצוינות, כגון: "זמן הבייתה", "ארץ בויינים" ותקליטם החדש "מוסיקה חדשה". כדאי לציין שפעילות חברי הלהקה לא מסתיימת בנגינה בתזמורת שלהם. הם מנגנים גם בלהקות אחרות ("Się Gra", "Odpust zupełny", "Jahiar Group"), מארגנים את אחד הפסטיבלים החשובים בפולין "Mikołajki Folkowe" וכן מוציאים לאור כתב-עת שמוקדש למוסיקת פולק "Gadki z chatki".

ורשה של ניאו-פולק
סביבה שהייתה חשובה באותה מידה למוסיקת הפולק היא ורשה. שם נוסדו להקות שעשויות לשמש דוגמה לטוב ביותר שהתרחש על בימות פולין בעשור האחרון. ניתן להגדיר אותן כלהקות-הדגל של הניאו-פולק הפולני, שבונות את הפנים המרתקות של הזרם הזה. ביניהן ניתן למנות להקות כמו: "להקת הכפר ורשה", "Village Kollektiv", "Żywiołak" ו"Swoją Drogą" וכן: "Maćko Korba", "Yerba Mater", "Stara Lipa" ו"Kapela do Szymanowskiego".

בשנים האחרונות, "להקת הכפר ורשה" הפכה לסמל ההצלחה של הפולק הפולני. להקה זו, שבראשה עומד מאצ'יי שאיקובסקי, נוסדה בשנת 1997. חברי הלהקה הצהירו בגלוי שהם רוצים לשחרר את המוסיקה הפולנית מהמלאכותיות של "צפליה" (רשת חנויות עם מזכרות לתיירים) ומאסוציאציות קיטשיות וסחורה ירודה. המומחיות שלהם היא קונצרטים מעולים ותוססים. יש להם גם יכולת נדירה של שילוב רוח ה-underground עם כבוד למסורת. נושאים עממיים עתיקים נשמעים בעיבודים שלהם בצורה מרתקת וחדשנית, למרות שהלהקה מנגנת בכלי נגינה אקוסטיים. נגני רוק רבים יכולים רק להתקנא במרץ ובספונטניות שלהם. מאפיינים אלו הביאו ללהקה הוקרה מצד העיתונות הבינלאומית והצלחות רבות. החשובה ביניהן היא זכייתה בפרס היוקרתי BBC3 Award for World Music 2004 בקטגוריית להקות חדשות. הדרך שעשתה הלהקה מתועדת בתקליטים מצוינים: "Kapela Ze Wsi Warszawa (Hop Sasa)", "Wiosna Ludu" ו-"Uprooting/ Wykorzenienie". שני התקליטים האחרונים מצאו דרך לחנויות בכל העולם, לעתים לאחר קונצרטים שקידמו את מכירותיהם והתקבלו בהתלהבות על ידי האוהדים של מוסיקת עולם.

קרובה מאד ל"להקת הכפר ורשה" היא "Village Kollektiv". להקה זו הופיעה על בימת המוסיקה לפני מספר שנים וקיבלה אז את הכינוי "הגלגול האלקטרוני" של "להקת הכפר ורשה". היום מדובר, ללא ספק, בשני סגנונות שונים, שניהם מאד מעניינים. שתי הלהקות "מקורבות" חלקית גם דרך ההרכב – שלושה מהמוסיקאים מנגנים בשתי הלהקות. גם הגישה לנושאים עממיים משותפת: חדשנית, פתוחה ויצירתית. יחד עם זאת, הדרך הניאו-פולקית של "Village Kollektiv" מתבססת (בניגוד ל"להקת הכפר ורשה") על דרך ביטוי של רוק ודינמיות של מחול, באמצעות שילוב כלי נגינה מסורתיים עם מוסיקה אלקטרונית וקצבים כמו-מועדוניים (בתוספת שירה מעולה). הכל נשמע מרתק ולהיטי והטקסטים העממיים, שהופיעו כבר קודם על בימת הפולק, נשמעים מצוין גם בנוסחה זו. הסגנון של "Village Kollektiv" הוא מרענן ואף מוצלח מאד מבחינה אמנותית.

הנציגה הבולטת הבאה של ורשה – להקת "Żywiołak", בחרה בדרך אחרת. כדאי להדגיש שסגנון הלהקה הוא נגינת גיטרה חזקה, ואם מישהו חשב לפני הקמת להקה זו שנוסחת הרוק איננה מתאימה לפולק, הוא חייב לשנות את דעתו. "Żywiołak" מציגה זרם שהיוצרים עצמם קוראים לו "heavy-folk" או "bimetal". אחד הלידרים של להקה זו, רוברט יאנובסקי, ניגן לפני שנים ב"להקת הכפר ורשה", אחר, רוברט ואשילבסקי, ניגן ב"Open Folk" הקלטי. התמונה המוסיקלית של הלהקה נוצרת מרכיבים כגון: שירה על גבול הצעקה, גיטרת בס מכוונת לצליל נמוך ונבל גלגלי טראנסי. ניכרת פה השראה מביצועים של להקות סקנדינביות, אך זו מסוננת דרך רגישות עצמית.

כדאי גם להזכיר בקצרה את הלהקות האחרות שנמנו כבר קודם. להקת "Maćko Korba" שבראשה עומד נגן הנבל המצוין מאצ'יי צ'רלינסקי, שמנגנת ניו-פולק בדרך משלה. אמן זה מצא נימה משלו בנגינה על נבל גלילי. הוא משתמש במעבדי צליל ומשיג בדרך זו אווירה פסיכודלית אותנטית וגוון-קול יוצא דופן של כלי הנגינה. יחד עם חברים מהלהקה, הוא יוצר מוסיקה שנמצאת אי-שם בין המקורות העממיים לבין מעין "מוסיקה מינימלית", באסתטיקה שקרובה לביצועיו של סטיב רייך. את הדי הביצועים של המלחין האמריקאי, חלוץ המינימליזם, ניתן לשמוע במוסיקה של להקת "קוודרופוניק". רביעייה זו נוסדה על ידי ארבעה מוסיקאים בעלי השכלה אקדמית. תוך שימוש בשני פסנתרים ושני סטים של כלי הקשה, האמנים "מבריחים" למוסיקה שלהם, בצורה יוצאת דופן, את התלהבותם ממוסיקה עממית. לעתים הם מושיטים יד באילתורים שלהם למוטיבים עממיים, פעם אחרת הם משתמשים בסאמפלים ומשלבים הקלטות מקוריות ביצירות ה"קלאסיות" שלהם.

להקת "Swoją Drogą" מעבדת ומבצעת בטעם רב יצירות עממיות מסורתיות, תוך שימוש בצליל קאמרי וגם במוסיקה עתיקה. מעין המשך או פיתוח של מוטיבים שהחלו על ידי "Swoją Drogą" ניתן למצוא במוסיקה של להקתה של ורוניקה גרוזדב ו"Kapela do Szymanowskiego". הלידרית של הלהקה (המוכרת כבר מ"Village Kollektiv"), יחד עם הפרטנרים המנוסים שלה, מנהלת דיאלוג פנטסטי עם היצירה של קרול שימנובסקי.

מוסיקה הררית
המוסיקאים מאזורי ההרים הם הם הנקודה החזקה של הפולק והניאו-פולק הפולני. הכוכב הגדול ביותר הוא, ללא ספק, להקת Trebunie Tutki מהרי הטאטרה. להקה זו זכתה בפופולריות בכל רחבי פולין, הודות להצלחות בינלאומיות שלה בתחילת שנות ה-90. אז הופק תקליטה הסנסציוני "Higher Heights" שהוקלט ביחד עם הלהקה האגדית מג'מייקה Twinkle Brothers. שילוב המוסיקה מאזור פודהאלה למרגלות הטאטרה ו-roots reggae התקבל בכל עולם המוסיקה בהתלהבות רבתי. Trebunie-Tutki לא הפסיקו לערוך אקספרימנטים והמשיכו לחפש מקורות-השראה חדשים. הם הקליטו, בין היתר, עם הלהקה African Head Charge ועם המפיק הידוע אדריאן שרווד, עם אנשי ג'אז פולניים, עם אוונגרדיסטים וכן עם מקהלה קאמרית. ההישג האחרון הוא התקליט Tischner שהוקלט ביחד עם להקת הרוק Voo Voo. מדובר בתקליט בולט מפני שהוא משלב באופן מרתק ומקורי את המסורת של אזור פודהאלה עם האקלים של הרוק ובנוסף, עם הטקסטים הפואטיים בהשראת המורשת הפילוסופית של הכומר יוזף טישנר.

לכוכב עולה הופכת גם הלהקה מהרי הבסקיד – Psio Crew, שקוראת לעצמה בעליצות "החבריה החשמלית-הררית פשו-קרב", ולמאזינים רבים מחוץ לסביבת הפולק היא הגילוי הגדול ביותר של החודשים האחרונים. תקליט הביכורים שלה "Szumi jawor sound system" מראה כח אמיתי, לעתים שובה-לב, של מוסיקה מההרים, תוך שילוב טבעי כמעט של רגאיי, מוסיקה אלקטרונית וראפ. יושקו ברודה, בנו של האמן הידוע יוזף ברודה, מציג יצירות מרתקות (למשל, שילוב של מוסיקת הרים פולנית והונגרית). הדוגמה הטובה ביותר היא התקליט "הקשיבו חבר'ה" שהוקלט בהרכב בינלאומי פולני-הונגרי וכולל מוסיקה חוצת גבולות של מדינות ותרבויות.

עקבות אחרים

Lautar, בניהולו של מאצ'יי פיליפצ'וק, היא להקה בעלת חזון, מהבולטות על הבימה הפולנית. את יצירתה מאפיין בצורה הטובה ביותר המונח "אתנו-ג'אז". הלהקה עורכת מסע מוסיקלי בעקבות תרבויות רבות. ממוסיקה של צוענים רומנים בעיבוד מצוין, דרך יצירות של יהודים אשכנזים, עד למוסיקה בהשראת המסורת הארמנית. שילוב מוסיקלי כזה נכלל בתקליט-אירוע שהופק על ידי הלהקה לפני כשנה "Azaran". פיליפצ'וק מנגן גם בלהקה Transkapela, שאת הרכבה משלימים חברים בלהקה Sielska Kapela Weselna ("להקת חתונות כפרית"). הם מזכירים ביחד אתוס של להקות כליזמרים נודדות, שנדדו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 לאורך הקשת של הקרפאטים. נזכיר גם את הלהקה הדינמית, התוססת ומעין פופוליסטית Dikanda. הלהקה, שקיימת כבר עשר שנים בניהולה של האקורדיוניסטית והזמרת הכריזמטית אנה ויטצ'אק, מנגנת מוסיקה מלודית ומלאת רגש.

כאשר כותבים על נשים על בימת הפולק, לא ניתן לדלג על אמנית שהיא "מוסד" יואנה סלבינסקה, זמרת בעלת טמפרמנט ענק, קול גדול ודמיון מוסיקלי בלתי מוגבל. לפני כעשור, ביחד עם בעלה יאן סלבינסקי וזוג נוסף: אליציה ויאצק האלאס, הקימה את הלהקה הידועה Muzykanci ("מוסיקאים"). הם עסקו במוסיקה פשוטה, קרובה למקור העממי, אולם מלאה בצבעים ורגשות. בהופעות הסולו שלה (בליווי הלהקה), יואנה סלבינסקה מציגה כבר פנים אחרות, אך לא פחות מרתקות. המוסיקה שלה נראית לעתים דומה למוסיקה ספרותית, לעתים למוסיקת פופ ופעמים אחרות לקברט לקהל אינטליגנטי. האמנית מנסה נוסחאות בימה שונות והודות למוסיקליות הטבעית שלה ולכשרונה הווקאלי, היא בדרך כלל מגיעה לאפקטים מצוינים.

אם מדברים על אסתטיקה פשוטה, קרובה למקורות העממיים, יש לציין לפחות הן את הסגנון המעניין של להקת אנה וויטולד ברודה ("שירים ומנגינות לחגים שונים") והן שתי להקות: Wędrowiec ("הנודד"), שנוסדה על ידי רמיגיוש מזור-חנאי ו-Kołowrót ("כננת") בניהולו של בארטוש ניידז'ווידזקי.

בין מוסיקאי הפולק לא חסרים גם כאלו שמתבססים על האגדה הגדולה של אזורי החיץ המזרחיים של פולין, החל מהזמרת הלמקויית הגדולה יוליה דושנה, דרך להקת Werchowina ("רכס") ועד ל- Czeremszyna ("מכפר צ'רמחה") שפועלת בצמוד לגבול המזרחי. כדאי לזכור גם את הלהקה Karpatia שבהתאם לשמה, מעבדת באופן סגנוני ומקורי את המוסיקה המסורתית של קשת הרי הקארפטים. מהמסורת של הרי ביישצ'אדי מקבלת את השראתה הלהקה Matragona מהעיר סאנוק, שלעתים פונה גם לדרכים אחרות, בהשפעתן של "רביעיית יורגי" ולהקת Osjan. להקת Sarakina מתבוננת בנוסטלגיה, אך באופן מרתק, על המסורת הבלקנית, בעיקר הבולגרית. להקת Alamut שואבת השראה מהמוסיקה האתנית מזרחית ומאתנו-ג'אז. לאותו כיוון פונים גם המוסיקאים של Yerba Mater, שמציגה את החזון המחתרתי שלה לאוריינט, מאד מקורי ומרדני. מיכאל צ'אחובסקי, מומחה למוסיקת פלמנקו, פנה לכיוון המוסיקה ההודית. הפרויקט הפנומנלי הבינלאומי שלו "Indialucia", שהוא חיבור של שתי מסורות – מוסיקה הודית ואנדלוסית, הוא סגנון ללא תקדים. וישנה גם להקת Stilo שבהתבסס על נגינת גיטרה, היא יוצרת שילוב מעניין של צלילי רוק, ג'אז ומוסיקה אתנית. לפני מספר שנים היא הושיטה יד למסורת הטורקית ובתקליט האחרון שלה הופיעו אלמנטים פורטוגזיים.

עניין נפרד הוא מוסיקה יהודית ומוסיקת כליזמרים. אין פה מקום לכתוב עוד על נושא עשיר זה, אך חייבים לציין לפחות שני שמות: Kroke ו-Bester Quartet (לשעבר "Cracow Klezmer Band"). אלו הן שתי להקות שזכו בהצלחות בינלאומיות שהביאו הוקרה וגם השראה, לא רק למוסיקת כליזמרים פולנית, אלא גם לכל הפולק הפולני. הן אלו, שביחד עם Trebunie-Tutki ו"להקת הכפר ורשה" סללו את הדרך של מבצעים פולניים אחרים לאולמות של "מוסיקת עולם" ברחבי העולם. למזלנו, לא חסרות להקות שראויות ושואפות להצלחות בינלאומיות גדולות, למרות שהצלחנו לתאר כאן רק את קְצֵה קָצֶהָ של היצירה של נציגים נבחרים בפולק הפולני.

 

תומש יאנאס
תרגום: דוד מאיוס

 

 
 

.