<
Menu
עיצוב פולני אחרי שנת 2000 גרסת הדפסה
אמנות פולנית

אילו היינו שואלים בחו"ל את השאלה: "האם פולין מתקשרת אצלך לעיצוב?", היינו מקבלים כנראה תשובה שלילית. למרות זאת, זו הייתה תופעה מוזרה מאד, אם במדינה שבה המשק מתפתח בקצב כה מהיר, לא היה מתפתח גם העיצוב. דברים מעניינים קרו בפולין בזמנו ומעידות על כך הצלחות בתערוכות עולמיות בשני העשורים שבין מלחמות העולם או פרויקטים חדשניים משנות ה-60 של המאה ה-20. בתקופת פולין הקומוניסטית, כמדינה בעלת משק ריכוזי, העיצוב לא תפס מקום חשוב, אולם הייתה קיימת מערכת שבה הוא יכול היה לתפקד. בתעשייה היו קיימים תאי עיצוב, היה מכון לעיצוב תעשייתי והוקמו פקולטות לעיצוב ברמה סבירה.

הנפילה הגדולה התרחשה בשנות ה-80, יחד עם המשבר הכלכלי-פוליטי, כאשר בתעשייה הממשלתית חוסלו רוב מרכזי העיצוב. לאחר שינוי המערכת הפוליטית בשנת 1989, השתלטה בפולין הדוקטרינה של "שוק חופשי המכוון את עצמו", שלפיה הכל מסתדר מעצמו ומי שלא מסתדר, כנראה שלפעילותו אין טעם. במציאות זו, חלק גדול מהמפעלים הממשלתיים, שנקנו על-ידי תאגידים בינלאומיים, השתמש אך ורק בשירותים של מעצבים מחו"ל. חוסלה מועצת העיצוב שהייתה קיימת עשרות שנים, אוניברסיטאות פעלו בתמיכה ממשלתית מינימלית והמעצבים שהיו קיימים בשוק שיתפו פעולה עם חוג של יצרנים "מודעים", מתוך אמונה שמספיק שכל אחד יעשה "את שלו" כדי שיחול שינוי משמעותי במצב של העיצוב הפולני. בינתיים הזמן חלף ושום שינויים לא התרחשו. נעשה ברור שללא שינוי במודעות של מקבלי ההחלטות וצרכני העיצוב, מעמד העיצוב וכן מעמדו של המשק הפולני ושל התרבות החומרית יישאר חלש בהרבה ממעמדם במדינות המובילות בתחומים אלו. על אחת כמה וכמה, שברוב המדינות היו קיימות תוכניות ממשלתיות ומוסדות שהיו אחראים על קידום העיצוב ועל תמיכה ביישומו בתעשייה; הייתה קיימת גם מערכת השכלה שפעלה היטב.

לאחר שנת 2000 נולדו בפולין יוזמות חוץ-ממשלתיות רבות שהיו בעלות השפעה על שיפור משמעותי של מצב העיצוב המקומי. את הוואקום שנוצר לאחר שהמגזין "פרויקט" הפסיק לצאת לאור, מילא חוג מעצבים מקראקוב שהפיקו רבעון מקצועי ראשון שהוקדש לעיצוב: "2+3D". קבוצות פרויקטנטים בלתי תלויות אחרות היו מעורבות בארגון תערוכות של עיצוב פולני בפולין ובחו"ל. בשנים 2003-2006 התקיימו פרזנטציות של העיצוב הפולני, בין היתר, ב-סט. אטיין, בפרנקפורט ובבודפשט. מכון אדם מיצקייביץ', האחראי על קידום התרבות הפולנית בחו"ל, נתן תמיכה גדולה ליוזמות הקשורות בעיצוב. הוא שיתף פעולה בארגון שתי פרזנטציות בביאנלה לעיצוב בסט. אטיין והיה שותף בתערוכה מקיפה של עיצוב פולני "דיזיין PL", שאורגנה על-ידי הקרן פרו-דיזיין, ובכנס "עיצוב – תרבות ומשק" (ורשה, 2006). במהלך הכנס נוצר דיאלוג בין חוגי המעצבים לבין נציגי הממשלה, שאיגוד המעצבים לתעשייה מילא בו תפקיד מרכזי. בשנת 2005 החלה את פעילותה "טירת האמנות והיזמות הסילזית – מרכז אזורי לעיצוב" בצ'שין, שהוקמה על-ידי רשויות העיר. למרות של"טירה" היו מטרות אחרות ומיקומה היה על הגבול הדרומי, הרחק מהמרכז, היא בעצם מילאה תפקיד של מרכז ארצי לעיצוב. שם התקיימו פרזנטציות חשובות של הישגים אחרונים של בתי ספר פולניים לעיצוב (7 אקדמיות לאמנות, טכניון אחד ומספר בתי ספר פרטיים), שמשתפים פעולה, ללא רגשי נחיתות, עם בתי-ספר בחו"ל ועם יצרנים חשובים כגון: איקאה, נוקיה, פולקסווגן ו- Hans Grohe. סטודנטים ובוגרים של בתי-הספר הפולנים זוכים לעתים בתחרויות יוקרתיות, ביניהן: BraunPrize, Markman Design Award וכן בתחרויות רבות ביפן.

בכל שנה שחולפת, יותר יצרנים פולנים מתחרים בהצלחה בשוק הפולני ובשווקים הבינלאומיים. הדוגמה הטובה ביותר היא תעשיית הריהוט. מעט אנשים מודעים לכך שפולין היא אחת מיצרניות הריהוט המובילות בעולם. יותר ויותר מפעלים עובדים צמוד מאד עם מעצבים, וחלקם, כמו Noti או Oggi, בונים את תדמיתם בהסתמך על עיצוב. השמות הבולטים בין מעצבי הרהיטים הם: תומאש אוגוסטיניאק, שעובד עם החברות Com 40, Mikomax ו-ProfiM; פיוטר קוחצ'ינסקי, שמעצב ל-Balma ו-Noti ותומאש ריגליק, רנטה קאלרוס ומיקולאי ויירשילובסקי שפרויקטים שלהם מיושמים, בין היתר, על-ידי Iker. בשנים האחרונות פולין הפכה גם ליצרנית חשובה של אמצעי תחבורה: רכבות, אוטובוסים וחשמליות. מעצבים שעובדים עם תעשייה זו הם: תומאש רודקייביץ' – NC Art, מרק אדמצ'בסקי – Marad וצוות מוורוצלאב: ולודז'ימייז' דולטובסקי, אגטה דניילאק-קויידה ויאן קוקולה. גם בעיצוב מטוסים קלים ויאכטות יש למעצבים הפולנים שם טוב. תחומים אחרים מבטיחים בעיצוב הפולני הם, בין היתר, תעשיית האופניים, מוצרים למשק בית וציוד מיוחד בייצור סדרתי. לדוגמה, עיצובים למכשירי מדידה שעוצבו על-ידי דניאל ז'לינסקי ודגמים של מכונות שעוצבו על-ידי אנדז'יי סובאש. גם חברות זרות שפועלות בשוק הפולני נפתחות לשיתופי פעולה עם מעצבים פולניים. בהתבסס על עיצוב פולני מיוצרים, בין היתר, וסתי הטמפרטורה Danfoss ואלמנטים באוטובוסים של Volvo.

חלק מהמעצבים מהדור הצעיר החליטו לקחת את העניינים לידיים באופן מלא והפעילו בעצמם את ייצור הפרויקטים שלהם. למעצבים אלו שייכת קבוצת Puff-Buff, שהפנסים הפניאומטיים שלהם נמכרים במדינות רבות באירופה ובעולם והגיעו אפילו עד לניו זילנד. ליד המעצבים שעובדים לתעשייה, עלו גם יוצרים שפועלים בגבול שבין עיצוב, מלאכה ואמנות. אליהם ניתן לשייך, בין היתר, את מעצב הקרמיקה מרק צצולה, שמשלב בין כל התחומים הללו.

צוותים צעירים, כגון: Beza, Gogo או Lapolka זוכים בתחרויות ומציגים את הרעיונות המקוריים שלהם באירועים עולמיים חשובים, בין היתר בירידים בפרנקפורט, קלן ושטוטגרט. על גבול העיצוב פועל ברטוש מוחה, שהחנות האינטרנטית וירטואלית-ריאלית שלו "Poor Design" היא פרשנות אירונית למציאות שלנו ולציוויליזציה הצרכנית.

אירועים של השנים האחרונות גרמו לכך, שהאווירה סביב העיצוב בפולין נעשתה יותר ידידותית. חל גם שינוי במודעות של מקבלי ההחלטות וביטוי לכך הם רישומים במסמכי הממשלה, שמתייחסים לתפקידו של העיצוב. ההנהלה החדשה של המכון לעיצוב תעשייתי בוורשה מעוררת תקווה להחייאת מוסד זה ולפעולה קונקרטית ויעילה שלו. המרכז האזורי לעיצוב שפועל בטירת האמנות והיזמות הסילזית בצ'שין מהווה דוגמה לערים אחרות, כגון קיילצה וורוצלאב, שמתכננות להקים מוסדות דומים. בתי הספר להשכלה גבוהה נוטלים חלק פעיל בשיתופי-פעולה בינלאומיים ומסתדרים טוב יותר בקבלת מילגות מחקר לעיצוב. יש גם רעיונות לתערוכות נוספות של עיצוב פולני בפולין ובחו"ל. לעיצוב הפולני קיים פוטנציאל גדול מאד ויש סימנים רבים לכך שהפוטנציאל ינוצל בצורה טובה יותר.

______________________
http://www.poland-israel.org
תרגום: דוד מאיוס

 

 
 

.